מה לכתוב בצוואה?

כשמשרדנו בא לסייע ללקוח לנסח צוואה, אנחנו דואגים לנסח אותה באופן שיביא את התוצאה המקווה לאחר אריכות ימיו של הלקוח, ושהאפשרות שרצונו ישתנה בלא שהתכוון לכך, לא תתקיים. יש לנסח צוואות באריכות ולא בקיצור. יש לפרט בצוואה את הנימוקים לאמור בה. לדוגמה, אם מדירים קרוב משפחה כגון בן זוג, או את אחד הילדים, יש להסביר בפירוט מדוע הדבר נעשה. הסבר כזה יקטין את הסיכוי לכך שבית משפט ישנה בדיעבד את תוכן הצוואה. לכן ככל שהצוואה תהיה מפורטת יותר, מוסברת יותר, מנומקת יותר, ותבהיר לקורא את השיקולים שעמדו בבסיס ההורשה, דהיינו, בבסיס ההוראות הקובעות מי יקבל מה ומי לא יקבל, ככל שנושא זה יפורט יותר, כך יגדל הסיכוי שהצוואה אכן תקוים כלשונה. בצוואות הדדיות, דהיינו, צוואות ששני בני זוג עורכים יחד, או אפילו בצוואות נפרדות ששני בני זוג עורכים יחד, חשוב להכניס הוראות ברורות ומנומקות כדי למנוע טעויות ושיבושים לאחר מכן. לדוגמה, בהרבה מקרים שני בני הזוג מורישים אחד לשני את כל רכושם ולאחר מכן, אם בן הזוג לא יהיה בין החיים בעת ההורשה, יורשים אחרים, כגון הילדים. תקלה נפוצה היא שבן הזוג שחי לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג, משנה את צוואתו באופן שהצוואה כבר אינה סימטרית לצוואה של בן הזוג הקודם, ולמעשה משנה את רצונו של בן הזוג שנפטר קודם. אפשרות שיש לשקול היא להוריש מיד מחצית הרכוש לילדים, או להוריש אותו על תנאי, דהיינו, כפוף לזכות מגורים של בן הזוג השורד בדירת המגורים המשותפת לבני הזוג. הורשה מיידית כזו, הנכנסת לתוקף ברגע שאחד מבני הזוג נפטר, תמנע את האפשרות לשנות את הצוואה על ידי בן הזוג השורד, שיתכן שיתחתן שוב, יוליד ילדים אחרים ויהיו לו רצונות אחרים אשר אינם תואמים את צוואתו של בן הזוג שכבר הלך לעולמו., או שישנה את רצונותיו. אין לקבוע הוראות הורשה מסובכות. יש לקבוע הוראות הורשה פשוטות ככל האפשר ושייכנסו לתוקף מוקדם ככל האפשר. בשונה מההנמקה להורשה שצריכה להיות מפורטת וברורה, ואין כל קושי בהארכת ההנמקה ובכתיבה מפורטת, הרי כשבאים לקבוע מי יירש כמה ואיך, יש לקבוע הוראות פשוטות ככל האפשר. אם הצוואה קובעת הוראות מסובכות, גדל הסיכוי שהצוואה לא תקוים כפי שנכתבה. יש להימנע ככל האפשר מהוראות עתידיות דחויות לשנים רבות בסגנון: "כשבני יגיע לגיל 40 הוא יקבל כך וכך". יש להעדיף שהיורש יקבל מיד את חלקו למעט במקרה של קטין. גם כשהבן או הבת מקבלים את הנכס מיד , ניתן להכניס הגבלה על מכירתו, אולם אין לעכב את ההעברה על שם היורש. יש להמעיט ככל האפשר במינוי בעלי תפקידים, כגון נאמנים לביצוע הצוואה ואפילו מנהלי עיזבון. אם יהיה צורך למנות מנהל עיזבון, או נאמן, חזקה שהיורשים ימנו את מי שהם רוצים. יש לזכור כי מינוי מראש של בעל תפקיד יסרבל ויעכב מאד את חלוקת העיזבון, ולעתים יכול לגרום לסחבת של שנים רבות. יצירת הקדש, דהיינו, סוג של נאמנות מתמדת שתימשך, רצויהרק כשהעיזבון הוא בסכום גדול מאד. עזבונות רגילים אינם מתאימים ליצירת מנגנונים של תחזוקת העיזבון, משום שהמנגנונים האלה עולים ממון רב. במשך השנים שכר טרחת הנאמנים יקטין את העזבון. המוריש הרוצה שהיורש יקבל את העיזבון או את רובו, אל לו למנות בעלי תפקידים שבמשך השנים יקבלו שכר מצטבר רב, אשר יכול להוות חלק ניכר משווי העיזבון כשמדובר בעיזבון שאינו עיזבון גדול מאד. אין לאפשר בצוואה שיקול דעת ליורשים. טעות שניתן למצוא בצוואות היא שהמוריש מסמיך את היורשים או אחד מהם לקבל החלטות הנוגעות לעיזבון. הוראות כאלה בצוואה עשויות לפסול את הצוואה לחלוטין, בהיותה צוואה בלתי ברורה. החוק אינו מאפשר ליורשים להחליט על חלוקת הירושה . לכן סעיפים בסגנון: "בני הבכור יקבל את הירושה והוא יחליט איך לחלק לשאר היורשים", תגרום כנראה לפסילת הצוואה, או לפסילת חלקה אם לא תיפסל כל הצוואה.