בכל שנה מוגשות בישראל אלפי בקשות לקיום צוואה, ורבות מהן מעלות חשד עמוק שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה. אחד הסימנים הבולטים לכך הוא טענה להשפעה בלתי הוגנת. מדובר בעילה משפטית מורכבת אך חזקה, שמטרתה להגן על קשישים, חולים, אנשים במצבי תלות וכן על יורשים שנושלו כתוצאה מלחצים פסולים. השפעה בלתי הוגנת אינה מעשה אחד. היא דפוס. מערכת יחסים שנבנית סביב תלות, מניפולציה, שליטה או ניצול חולשה.
עורך דין התנגדות לצוואה יודע שהוכחת העילה איננה מבוססת רק על אמירות כלליות כמו "אחי שלט בו" או "היא השתלטה עליה". בית המשפט בוחן ראיות ממשיות, מסמכים, עדויות, דפוסי התנהגות ונתונים רפואיים ופסיכולוגיים העשויים להעיד כי המצווה לא היה חופשי לקבל החלטות.
טענת השפעה בלתי הוגנת אינה רק כלי משפטי. היא כלי הגנתי כלפי אדם שלא היה מסוגל להגן על עצמו. לכן חשוב להבין איך מזהים אותה, איך אוספים ראיות ואיך מוכיחים אותה בצורה משכנעת שמספקת בסיס לביטול הצוואה.
השפעה בלתי הוגנת מוגדרת כסיטואציה שבה המצווה לא היה חופשי לגבש את רצונו. החוק אינו מדבר על השפעה רגילה, שלעתים קיימת בכל מערכת יחסים אנושית. הוא עוסק בהשפעה שמגיעה לרמה שבה רצון הזולת מחליף את רצונו של המצווה.
כדי להוכיח השפעה בלתי הוגנת בבית המשפט, יש צורך להראות קיומם של מספר גורמים: תלות, שליטה, חולשה, מניעה של קשר עם אחרים, הפעלת לחץ פסיכולוגי או כלכלי, בידוד חברתי ועוד. לא חייבים להוכיח את כולם. מספיקים חלק מהם כדי לבסס ספק משמעותי לגבי חופש הרצון.
בתי המשפט מסתכלים על התמונה המלאה. הם בוחנים מי היה קרוב למצווה בזמן עריכת הצוואה, מי תיווך בינו לבין עורך הדין, מי היה נוכח במעמד החתימה, האם נעשתה פנייה לעורך הדין ללא לחץ, האם המצווה היה אדם עצמאי ותפקודי באותה תקופה, ואילו כוחות פעלו סביבו.
הפסיקה בישראל קבעה ארבעה מבחנים מרכזיים לקביעה האם התקיימה השפעה בלתי הוגנת. כל מבחן הוא עולם שלם של ראיות, הקשרים, דפוסי התנהגות ונסיבות.
כאן בודקים האם המצווה היה תלוי במי שמרוויח מהצוואה. תלות יכולה להיות פיזית, נפשית, קוגניטיבית או כלכלית. קשיש שנעזר באופן קבוע באדם אחד לרחצה, תרופות, סידורים או הכוונה פיננסית, נחשב אדם רגיש להשפעה. ככל שהתלות עמוקה יותר, כך קל יותר להשפיע על רצונו.
בבית המשפט ינסו להבין האם המצווה היה עצמאי בקבלת החלטות. האם ידע לקרוא מסמכים. האם היו לו לקויות זיכרון או בלבול. האם הגיע לעורך הדין בכוחות עצמו. האם יכל להתנגד ללחץ אם היה מופעל עליו.
ככל שהמצווה פחות עצמאי, כך גדול החשש שהצוואה אינה פרי רצונו.
בידוד הוא דגל אדום מרכזי. אם המצווה התרחק ממשפחתו, הפסיק לקבל ביקורים, חסמו לו גישה לטלפון, הגבילו יציאות מהבית או הפכו לאדם יחיד שיכול לפגוש אותו, זהו סימן מובהק להשפעה בלתי הוגנת.
בית המשפט בוחן אם המצווה היה אדם חברותי שהתבודד לפתע, או אם האדם הנהנה מהצוואה מנע מאחרים גישה אליו.
זהו המבחן הדרמטי ביותר. הוא עוסק בדרך בה נחתמה הצוואה. מי לקח את המצווה לעורך הדין. מי דיבר לפניו. מי שילם עבור עריכת הצוואה. האם הייתה שיחה חופשית בין המצווה לבין עורך הדין. האם עורך הדין וידא שהמצווה מבין מה הוא חותם.
אם הנהנה היה פעיל, דיבר במקומו, או יזם את תהליך הכתיבה, הדבר יכול להוות עילה מוצקה לביטול הצוואה.
לפני שפונים לעורך דין, חשוב להבין האם בכלל קיימים סימנים להשפעה בלתי הוגנת. הנה כמה אינדיקציות שכיחות:
אדם שהיה פתוח ותקשורתי הופך סגור, מסתגר או חושש לדבר על ענייניו.
מטפלת חדשה, שכן, בן משפחה רחוק שמופיע לפתע ותופס מקום מרכזי.
חסימת טלפונים, צמצום ביקורים, שליטה על מי נכנס ומי לא.
למשל, כשהצוואה מותירה את כל הרכוש לאדם אחד שלא היה קרוב במיוחד למצווה עד זמן קצר לפני חתימתה.
מצווה שמביע חשש מלכעוס אדם מסוים או מלפעול בניגוד לרצונו.
כשהאדם המרוויח מהצוואה הוא גם היחיד שמנהל את כל החשבונות.
הוכחת העילה נשענת על שילוב בין מסמכים רפואיים, עדויות, התנהלות סביב עריכת הצוואה ומערכת היחסים בין המצווה לבין הנהנה. עורך דין מקצועי ידע לבנות את התיק בצורה הדרגתית ומדויקת.
אלצהיימר, ירידה קוגניטיבית, בלבול, דיכאון, תרופות המשפיעות על שיפוט. כל אלה יכולים להוכיח מצב רגיש.
שכנים, עובדים סיעודיים, חברים ובני משפחה יכולים לספר על בידוד, לחץ או שליטה.
שיחות עם עורך הדין, מסמכים, תאריכים, נסיבות ההגעה למשרד.
האם היה בעל אינטרס ברור. האם לקח חלק בניסוח. האם הוא זה שמצא עורך דין. האם מימן את התהליך.
רופאים, פסיכיאטרים, גרפולוגים ועוד. לעיתים נדרש לבחון חתימות או לברר כושר שיפוט.
כדי להבין איך בית המשפט חושב, חשוב לראות מקרים אמיתיים.
קשיש עילי ערך צוואה שבה הוריש את כל הנכס למטפלת פיליפינית שטיפלה בו במשך שנה בלבד. הילדים טענו להשפעה בלתי הוגנת והוכיחו שהמטפלת מנעה מהם ביקורים. הצוואה בוטלה.
אדם שהיה תלוי בבנו הבכור מבחינה כלכלית ומגורים. הבן יזם את הביקור אצל עורך הדין, היה נוכח בחדר, דיבר בשמו. בית המשפט ביטל את הצוואה.
אישה מבוגרת ערכה צוואה חדשה בזמן ירידה קוגניטיבית מתקדמת. הילדים הוכיחו באמצעות מסמכים רפואיים שחוות הדעת בוצעה שבועיים בלבד לפני החתימה. בית המשפט פסל את הצוואה.
רבים ניגשים לבית המשפט ללא ייעוץ מתאים ומבצעים טעויות שמחלישות את התיק:
בית המשפט אינו מקבל תחושות אלא עובדות.
משחק לרעת המתנגד.
ויכוחים בין אחים אינם ראיה להשפעה בלתי הוגנת.
קיום הצוואה עשוי להתקדם בזמן שהיורשים מתמהמהים.
השפעה בלתי הוגנת היא מהעילות המורכבות אך החשובות ביותר בתחום דיני הירושה. היא מגינה על זכותו של אדם לקבוע מי יירש אותו, וגם על היורשים מפני תרחישים של ניצול, לחץ ובידוד. כדי להצליח להוכיח אותה נדרש שילוב של הבנה משפטית, רגישות אנושית ויכולת לבנות תשתית ראייתית מוצקה. עורך דין בעל ניסיון יודע לנתח לעומק את מערכת היחסים, לחשוף את מה שמסתתר מאחורי הקלעים ולהציג לבית המשפט תמונה מלאה.
מי שמזהה סימנים להתנהגות שליטה, ניתוק או מניפולציה צריך לפעול במהירות ולפנות לייעוץ מקצועי. לפעמים הצוואה נראית תקינה על פני השטח אך הנסיבות מספרות סיפור אחר לגמרי. בדיוק לשם כך נועד המסלול המשפטי של התנגדות לצוואה.
| סוג השפעה | השפעה רגילה | השפעה בלתי הוגנת |
|---|---|---|
| קיום תלות | רגילה במערכות יחסים | תלות עמוקה וחוסר יכולת התנגדות |
| עצמאות המצווה | קיימת | מצומצמת או לא קיימת |
| קשר עם המשפחה | פתוח | בידוד משמעותי |
| נוכחות הנהנה בעת כתיבה | לגיטימית | מעורבות אקטיבית |
| דרך הפנייה לעורך דין | עצמאית | יזומה ונשלטת בידי הנהנה |
| שינוי בצוואה | הגיוני | קיצוני ולא מוסבר |
שאלות מרכזיות שעולות בהליכי התנגדות לצוואה, וכיצד בתי המשפט בוחנים סימנים להשפעה פסולה.
למשרדינו ותק של שנים רבות בתחום צוואות עזבונות וירושה וניסיון רב לצד שירות ויחס אישי
הצלחות מוכחות במשפטי ירושה התנגדויות לצוואות ושמירה על זכויות יורשים
לצד התמחות בתכנון ובניה למשרדינו מומחיות מיוחדת בתחום צוואות עזבונות וירושה
למשרידנו צוות מנוסה אשר מעניק טיפול מקצועי ומיומן תוך מתן שירות מצויין לפונים ע"י צוות המשרד
