סעיף 35 לחוק הירושה הוא אחד הסעיפים הדרקוניים והחד-משמעיים ביותר בספר החוקים הישראלי בכל הנוגע לדיני ירושה. הסעיף קובע שלוש קטגוריות של זוכים (יורשים) שהוראת הצוואה המזכה אותם תהיה בטלה ומבוטלת: מי שערך את הצוואה, מי שהיה עד לעשייתה, ומי שלקח חלק בעריכתה באופן אחר. הרציונל שעומד מאחורי הוראה מחמירה זו הוא יצירת הרתעה מוחלטת. המחוקק ביקש למנוע מראש כל מצב שבו הנהנה "מבשל" לעצמו את הירושה, וליצור חיץ הרמטי בין המצווה לבין הנהנה בשלב הקריטי של יצירת המסמך. בניגוד לעילת "השפעה בלתי הוגנת" (סעיף 30), שבה נדרש בית המשפט לבחון את מצבו הנפשי של המצווה ואת הלחץ שהופעל עליו, סעיף 35 הוא מבחן אובייקטיבי וקר. אם יוכח שהנהנה היה מעורב בעריכת הצוואה מעל לרף מסוים, הצוואה (או החלק המזכה אותו) תיפסל, גם אם המצווה היה צלול לחלוטין ורצונו היה חופשי ואמיתי. זוהי "אחריות קפידה" – המעשה עצמו (המעורבות) הוא הפוסל, ללא קשר לכוונת המצווה. במשרד דניאל ארנסט ושות' עורכי דין לצוואות וירושות רואים בתיקים אלו את הטרגדיה של "כוונות טובות": ילדים שרק רצו לעזור להוריהם הקשישים בצד הטכני, ומצאו את עצמם מנושלים מהירושה בגלל חוסר ידיעה של החוק.
השאלה הגדולה שמעסיקה את בתי המשפט היא: מהי אותה "נטילת חלק בעריכת הצוואה"? החוק אינו מפרט רשימת מכולת של פעולות אסורות, והפסיקה יצקה תוכן למומחה זה לאורך השנים. הגישה הרווחת כיום היא גישה המבחינה בין מעורבות טכנית ושולית לבין מעורבות מהותית. פעולות כמו הסעת המצווה למשרד עורך הדין, קביעת הפגישה עבורו, או אפילו תשלום שכר הטרחה של עורך דין התנגדות לצוואה, עשויות להיחשב כ"סיוע טכני" שאינו פוסל את הצוואה, כל עוד הנהנה נשאר "מחוץ לתמונה" בכל הנוגע לתוכן. אולם, ברגע שהנהנה עובר את הגבול ומתחיל לגעת בתוכן, הוא נכנס לאזור הסכנה. העברת "פתקים" עם הוראות המצווה לעורך הדין, קבלת טיוטת הצוואה לעיון ולהערות לפני החתימה, או נוכחות פיזית בחדר בזמן שהמצווה מכתיב את רצונו לעורך הדין – כל אלו הן פעולות שצובעות את הנהנה בצבעים של "שותף לעריכה". בפרשת "בוטקובסקי" המפורסמת, נקבע כי גם אם כל פעולה בנפרד נראית תמימה, הצטברות של פעולות רבות (שרשרת המעורבות) יכולה ליצור מסה קריטית שתוביל למסקנה שהנהנה היה מעורב יתר על המידה, ולכן הצוואה בטלה.
כדי להגן על צוואה מפני תקיפה משפטית לפי סעיף 35, כלל הזהב הוא "הרחקה". על הנהנה הפוטנציאלי להדיר את רגליו באופן מוחלט מכל שלב הכנת המסמך. זה מתחיל בבחירת עורך הדין: רצוי מאוד שהמצווה יבחר בעצמו את עורך הדין, ולא ישתמש בעורך הדין הקבוע של הנהנה. שנית, התקשורת חייבת להיות ישירה: המצווה צריך לשוחח עם עורך הדין בארבע עיניים, ללא נוכחות הנהנה (גם לא "רק כדי לתרגם" או "לעזור לו לשמוע"). במשרדנו, כשאנו עורכים צוואה, אנו מקפידים על פרוטוקול מחמיר של הפרדה. אם בן משפחה מלווה את המצווה, הוא מתבקש להמתין בחדר ההמתנה. השיחה, ההוראות, בדיקת הטיוטה והחתימה – הכל נעשה בסטריליות מוחלטת מול המצווה בלבד. כאשר מגיע אלינו תיק התנגדות, אנו מחפשים את הראיות להפרת ההרחקה הזו: תכתובות מייל בין הנהנה לעורך הדין, עדויות על כך שהנהנה "תיקן" את המצווה במהלך הפגישה, או שהנהנה החזיק בטיוטה לפני שהמצווה בכלל ראה אותה. ראיות אלו הן "אקדח מעשן" בתיקי סעיף 35.
אחת השאלות המשפטיות המעניינות היא האם מעורבותו של נהנה אחד פוסלת את כל הצוואה, או רק את החלק הנוגע אליו. החוק קובע כי "הוראת צוואה… בטלה", כלומר, בדרך כלל הפסילה היא נקודתית (עיפרון כחול). אם ראובן היה מעורב בעריכת הצוואה המורישה לו חצי מהרכוש ולשמעון חצי, רק החלק של ראובן יבוטל (ויחולק לפי דין), ואילו שמעון יקבל את חלקו. עם זאת, קיימים מצבים בהם המעורבות הייתה כה עמוקה ומרכזית, עד שהיא "מכתימה" את הצוואה כולה ומעידה על כך שכל המסמך הוא פרי רצונו של הנהנה ולא של המצווה. במקרים אלו, המעורבות הופכת למעשה לראיה חזקה ל"השפעה בלתי הוגנת" (סעיף 30), עילה שפוסלת את הצוואה כולה. עורך דין מיומן יידע לטעון את שתי הטענות במקביל: גם לבקש פסילה ספציפית מכוח סעיף 35 בשל המעורבות הטכנית, וגם להשתמש באותה מעורבות כדי להוכיח השתלטות כללית ולפסול את הצוואה כולה, במיוחד אם התוצאה של פסילה חלקית אינה משרתת את הלקוח (למשל, כאשר שאר היורשים הם גם כן צדדים לא רצויים).
בכל הליך משפטי העוסק במעורבות בעריכת צוואה, עורך הדין שערך את הצוואה הופך להיות העד המרכזי, ולעיתים אף הנחקר החשוב ביותר. בית המשפט יבחן את התנהלותו בזכוכית מגדלת: האם הוא וידא את זהות המצווה? האם הוא הקפיד על פגישה בארבע עיניים? למי הוא שלח את חשבון שכר הטרחה? וממי הוא קיבל את ההוראות הראשוניות? עבור המתנגד לצוואה, חקירה נגדית של עורך הדין עורך הצוואה היא ההזדמנות לחשוף את הסדקים בגרסה. לעיתים קרובות, עורכי דין שאינם מתמחים בתחום הירושה "מעגלים פינות" ומאפשרים לילדים להיות מעורבים יתר על המידה מתוך מחשבה שמדובר במשפחה הרמונית. בחקירה נכונה, ניתן לחלץ מעורך הדין הודאה כי הנהנה היה זה שתיקן סעיף בצוואה או שהיה נוכח בחדר בעת ההקראה. הודאה כזו היא לרוב סוף המשחק עבור הנהנה. משרד דניאל ארנסט מכיר את הניואנסים הללו משני צידי המתרס – הן כעורכי צוואות מוקפדות והן כמי שמייצגים מתנגדים החושפים את הכשלים של אחרים.
הטבלה מבהירה את הגבול הדק בין סיוע טכני לגיטימי לבין מעורבות אסורה, גבול שעשוי להכריע אם צוואה תכובד או תיפסל במסגרת התנגדות לצוואה.
| סוג הפעולה | הסטטוס המשפטי (בדרך כלל) | רמת סיכון לפסילה | הערת אזהרה |
|---|---|---|---|
| הסעת המצווה לעורך דין | מותר (סיוע טכני) | נמוכה | מומלץ שהיורש לא ייכנס למשרד ולא ישתתף בשיחה. |
| תשלום שכר הטרחה | מותר אך בעייתי | בינונית | יוצר זיקה בין הנהנה לצוואה, עדיף שהמצווה ישלם בעצמו. |
| קביעת הפגישה עם עורך הדין | גבולי ותלוי נסיבות | בינונית | עשוי להצטרף לראיות על מעורבות יתר אם קיימים סממנים נוספים. |
| נוכחות בחדר בעת עריכת הצוואה | אסור בהחלט | גבוהה מאוד | עילה קלאסית לפסילה לפי סעיף 35 לחוק הירושה. |
| קבלת טיוטת הצוואה לעיון | אסור בהחלט | גבוהה מאוד | נחשב נטילת חלק מהותי בעריכת הצוואה. |
| תרגום דברי המצווה | אסור ומסוכן | גבוהה מאוד | יש להשתמש במתורגמן חיצוני, ניטרלי ומקצועי בלבד. |
תשובות ממוקדות לשאלות שחוזרות על עצמן במקרי התנגדות לצוואה, לפי סעיף 35 לחוק הירושה .
למשרדינו ותק של שנים רבות בתחום צוואות עזבונות וירושה וניסיון רב לצד שירות ויחס אישי
הצלחות מוכחות במשפטי ירושה התנגדויות לצוואות ושמירה על זכויות יורשים
לצד התמחות בתכנון ובניה למשרדינו מומחיות מיוחדת בתחום צוואות עזבונות וירושה
למשרידנו צוות מנוסה אשר מעניק טיפול מקצועי ומיומן תוך מתן שירות מצויין לפונים ע"י צוות המשרד
סוגיות מרכזיות שעולות כאשר מתעורר חשש לזיוף חתימה על מסמך צוואה וכיצד מוכיחים אותן בבית המשפט.
