שאלה חשובה היא, מה לכתוב בצוואה. לא איך לנסח באופן פורמלי ולא מה צורת הצוואה, אלא מה לכתוב ומאיזה שגיאות להימנע, כדי שהצוואה באמת תקוים. יש לדעת אין לכתוב את הצוואה כדי להימנע מטעויות רבות שמוצאים בצוואות רבות, אלא שבזמן שבודקים את הצוואה איחרו את המועד כי המוריש כבר הלך לעולמו. יש צורך להימנע מתקלות נפוצות שאנו במשרדנו, המתמחה בנושאי ירושות, עזבונות וצוואות, נתקל בהם לעיתים.
כשמשרדנו בא לסייע ללקוח לנסח צוואה, אנחנו דואגים לנסח אותה באופן שיביא את התוצאה המקווה לאחר אריכות ימיו של הלקוח, ושהאפשרות שרצונו ישתנה בלא שהתכוון לכך, לא תתקיים.
יש לנסח צוואות באריכות ולא בקיצור. יש לפרט בצוואה את הנימוקים לאמור בה. לדוגמה, אם מדירים קרוב משפחה כגון בן זוג, או את אחד הילדים, יש להסביר בפירוט מדוע הדבר נעשה. הסבר כזה יקטין את הסיכוי לכך שבית משפט ישנה בדיעבד את תוכן הצוואה. לכן ככל שהצוואה תהיה מפורטת יותר, מוסברת יותר, מנומקת יותר, ותבהיר לקורא את השיקולים שעמדו בבסיס ההורשה, דהיינו, בבסיס ההוראות הקובעות מי יקבל מה ומי לא יקבל, ככל שנושא זה יפורט יותר, כך יגדל הסיכוי שהצוואה אכן תקוים כלשונה.
בצוואות הדדיות, דהיינו, צוואות ששני בני זוג עורכים יחד, או אפילו בצוואות נפרדות ששני בני זוג עורכים יחד, חשוב להכניס הוראות ברורות ומנומקות כדי למנוע טעויות ושיבושים לאחר מכן. לדוגמה, בהרבה מקרים שני בני הזוג מורישים אחד לשני את כל רכושם ולאחר מכן, אם בן הזוג לא יהיה בין החיים בעת ההורשה, יורשים אחרים, כגון הילדים. תקלה נפוצה היא שבן הזוג שחי לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג, משנה את צוואתו באופן שהצוואה כבר אינה סימטרית לצוואה של בן הזוג הקודם, ולמעשה משנה את רצונו של בן הזוג שנפטר קודם.
במקרה כזה, יש לשקול להוריש מיד מחצית הרכוש לילדים, או להוריש אותו על תנאי, דהיינו, כפוף לזכות מגורים של בן הזוג השורד בדירת המגורים המשותפת לבני הזוג. הורשה מיידית כזו, הנכנסת לתוקף ברגע שאחד מבני הזוג נפטר, תמנע את האפשרות לשנות את הצוואה על ידי בן הזוג השורד, שיתכן שלאחר בן הזוג הקודם יתחתן שוב, יוליד ילדים אחרים ויהיו לו רצונות אחרים אשר אינם תואמים את צוואתו של בן הזוג שכבר הלך לעולמו.
אין לקבוע הוראות הורשה מסובכות. יש לקבוע הוראות הורשה פרוטות ככל האפשר ושייכנסו לתוקף מוקדם ככל האפשר. בשונה מהנמקה שצריכה להיות מפורטת וברורה, ואין כל קושי בהארכת ההנמקה ובכתיבה מפורטת, הרי כשבאים לקבוע מי יירש כמה ואיך, יש לקבוע הוראות פשוטות ככל האפשר. אם הצוואה קובעת הוראות מסובכות, גדל הסיכוי שהצוואה לא תקוים כפי שנכתבה.
יש להימנע ככל האפשר מהוראות דחויות בסגנון: "כשבני יגיע לגיל 40 הוא יקבל כך וכך". יש להעדיף שהיורש יקבל מיד את מה שהוא אמור לקבל, למעט במקרה של קטין. גם כשהבן או הבת מקבלים את הנכס, ניתן להכניס הגבלה על מכירתו, אולם אין לעכב את ההעברה על שם היורש. יש להמעיט ככל האפשר במינוי בעלי תפקידים, כגון נאמנים לביצוע, ואפילו מנהלי עיזבון. אם יהיה צורך למנות מנהל עיזבון, או נאמן, חזקה שהיורשים ימנו את מי שהם רוצים. אולם יש לזכור כי מינוי מראש של בעל תפקיד יסרבל ויעכב מאד את חלוקת העיזבון, ולעתים יכול לגרום לסחבת של שנים רבות.
יצירת הקדש, דהיינו, סוג של נאמנות מתמדת שתימשך, מעשית רק כשהעיזבון הוא בסכום גדול מאד. עזבונות רגילים אינם מתאימים ליצירת מנגנונים של תחזוקת העיזבון, משום שהמנגנונים האלה עולים ממון רב. המוריש חייב לזכור כי אם ברצונו שהיורש יקבל את העיזבון או את רובו, אל לו למנות בעלי תפקידים שבמשך השנים יקבלו שכר מצטבר רב, אשר יכול להוות חלק ניכר משווי העיזבון כשמדובר בעיזבון שאינו עיזבון גדול מאד.
אין לתת שיקול דעת ליורשים. טעות אחרת שניתן למצוא היא שהמוריש מסמיך את היורשים או אחד מהם לקבל החלטות הנוגעות לעיזבון. הוראות כאלה בצוואה עשויות לפסול את הצוואה לחלוטין, בהיותה צוואה בלתי ברורה, וכמובן החוק אינו מאפשר ליורשים להחליט על הירושה אלא רק למוריש. לכן סעיפים בסגנון: "בני הבכור יקבל את הירושה והוא יחליט איך לחלק לשאר היורשים", תגרום כנראה לפסילת הצוואה, או לפסילת אותה הוראה בצוואה, אם לא תיפסל כל הצוואה.
מחפשים עו"ד צוואות? משרדנו מתמחה בייעוץ לכתיבת צוואות ובהכנת צוואות עבור לקוחותינו. יש לנסח צוואות באופן שיבטיח שהצוואת יקוימו כלשונן, בהתאם לרצון המוריש ובהתאם לכוונתו. עצם ניסוח ההוראות בצוואה דורש ניסיון, מקצועיות והתמחות, כי בעת כתיבת הצוואה רצוי להיות מודע לכשלים ולתקלות אשר יכולות להתרחש, ולעתים מתרחשות לאחר פטירת המוריש, מועד שבו יקשה לתקן את התקלה. לכן ניסוח בהיר, מפורט ומקצועי בהתאם לדין יגרום לכך שהצוואה תקוים כלשונה ולפי רצון המוריש.
