בליבו של כל סכסוך ירושה הנוגע למצבו המנטלי של המנוח עומד סעיף 26 לחוק הירושה, הקובע קביעה נחרצת אך לקונית: "צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה – בטלה". על פניו, המשפט נשמע פשוט, אך הפרשנות המשפטית שלו היא עולם ומלואו. בתי המשפט הבהירו כי "להבחין בטיבה של צוואה" אינו דורש שהמצווה יהיה בעל זיכרון מושלם או בקיאות פיננסית של רואה חשבון. המבחן המשפטי מתמקד בשלושה רכיבי יסוד שהתקיימו ברגע החתימה: האם המצווה מודע לכך שהוא חותם על מסמך המעביר את רכושו לאחר מותו? האם הוא יודע, בקווים כלליים, מהו היקף רכושו (למשל, שיש לו דירה וכספים, גם אם אינו יודע את היתרה המדויקת בבנק)? והאם הוא מודע לזהות יורשיו הטבעיים ולמשמעות הנישול שלהם, אם בחר לעשות זאת? במשרד דניאל ארנסט ושות', אנו נתקלים בתיקים בהם משפחות מניחות בטעות כי עצם העובדה שההורה היה קשיש, מבולבל לעיתים, או נעזר בהליכון, הופכת אותו לבלתי כשיר. זוהי טעות נפוצה. החוק מגן על האוטונומיה של הקשיש ועל זכותו לעשות ברכושו כרצונו כל עוד תודעתו צלולה ברמה הבסיסית הנדרשת. האתגר המשפטי הוא להוכיח כי הפגיעה הקוגניטיבית הייתה כה עמוקה, עד שהיא שללה ממנו את היכולת לגבש את אותה "גמירות דעת" הנדרשת לחתימה, והפכה את החתימה לאקט טכני חסר משמעות משפטית.
אחת הסוגיות המורכבות ביותר בניהול תיקי התנגדות לצוואה היא הפער שבין האבחנה הרפואית ("דמנציה", "אלצהיימר") לבין המסקנה המשפטית ("אי-כשירות"). חשוב להבין: אדם המאובחן כחולה אלצהיימר בשלבים ראשוניים, ואפילו בינוניים, אינו מאבד אוטומטית את כשרותו המשפטית לצוות. מערכת המשפט מכירה בכך שמחלות דמנטיות מתפתחות בהדרגה, ולעיתים בתנודתיות. אדם יכול לשכוח שמות של מכרים או לאבד את דרכו לסופרמרקט, ועדיין לדעת בבירור שהוא רוצה להוריש את דירתו לבתו שמטפלת בו ולא לבנו שניתק קשר. הפסיקה מבחינה בין פגיעה בזיכרון לבין פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות. התיעוד הרפואי משמש כראיה מרכזית, אך לא בלעדית. עורך דין המייצג בהתנגדות חייב לצלול לעומקם של המסמכים הרפואיים: מבחני "מיני-מנטל" (MMSE), חוות דעת של נוירולוגים, ורישומים של אחיות במוסדות סיעודיים. אנו מחפשים אינדיקציות ספציפיות לאובדן קשר עם המציאות, מחשבות שווא (דלוזיות), פרנויה ("גונבים ממני"), או חוסר התמצאות בזמן ובמקום. כאשר המצווה סבור כי הוא נמצא בשנת 1980 או שהוא בעלים של נכסים שכבר מכר מזמן – אלו הן הראיות שיהפכו את הקערה וישכנעו את השופט כי הדמנציה גלשה לתחום של אי-כשירות משפטית.
אחת התופעות הנפוצות והכואבות בתחום ההתנגדויות לצוואה היא המקרה של המטפל (Caregiver) – בין אם מדובר במטפל זר, שכן, או בן משפחה שלקח על עצמו את הטיפול בהורה. מערכת היחסים בין מטפל למטופל קשיש היא קרקע פורייה להיווצרות תלות עמוקה. המטפל נמצא עם הקשיש 24/7, דואג לצרכיו האינטימיים ביותר, מבשל לו ומנהל את סדר יומו. בסיטואציה כזו, קל מאוד לחצות את הקו הדק שבין הכרת תודה לבין ניצול ציני. לעיתים קרובות אנו רואים דפוס פעולה דומה: המטפל מתחיל לזרוע ארס וסכסוך בין הקשיש לבין ילדיו ("הם לא באים לבקר אותך", "רק אני דואג לך", "הם מחכים שאתה תמות כדי לקחת את הכסף"). הקשיש, שנמצא במצב של חולשה וחרדה מפני נטישה ("אם לא תוריש לי, אעזוב אותך"), נכנע ללחץ. במקרים אלו, הצוואה החדשה נערכת לרוב בסתר, ללא ידיעת הילדים, ולעיתים תוך שימוש בעורך דין שאינו דובר את שפתו של המצווה או כזה שהובא על ידי המטפל. משרד עורכי דין דניאל ארנסט מתמחה בחשיפת הדינמיקה הזו. אנו יודעים כיצד לאתר את הסדקים בגרסת המטפל, לבדוק את יומני הטיפול, ולחקור את העדים כדי להוכיח שמה שנחזה להיות "גמול על מסירות" הוא למעשה תוצאה של מניפולציה רגשית אכזרית על אדם חסר ישע.
מכיוון שהשופט אינו רופא, ההכרעה בתיקים אלו נשענת כמעט תמיד על חוות דעתו של מומחה רפואי שימנה בית המשפט – לרוב פסיכוגריאטר או פסיכיאטר משפטי. המשימה המוטלת על המומחה היא קשה וכמעט בלתי אפשרית: לבצע "אבחון רטרוספקטיבי" (בדיעבד) למצבו של אדם שכבר אינו בין החיים, למועד ספציפי בעבר (יום עריכת הצוואה). המומחה לא פגש מעולם את המנוח, והוא מסתמך אך ורק על "הניירת" הרפואית שמוגשת לו. כאן בדיוק באה לידי ביטוי החשיבות הקריטית של עורך הדין בניהול התיק. האופן שבו עורך הדין אוסף, מסדר ומגיש את החומר הרפואי למומחה, והשאלות ("שאלות הבהרה") שהוא מפנה אליו לאחר קבלת חוות הדעת, יכולים לקבוע את גורל התיק. משרדנו יודע לזהות מתי המומחה התעלם ממסמך מהותי (כמו סיכום אשפוז המעיד על מצב פסיכוטי), ומתי הוא הסתמך על מידע שגוי. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם יועצים רפואיים מהשורה הראשונה כדי לאתגר חוות דעת שגויות ולשכנע את בית המשפט כי המומחה שגה במסקנתו, וכי המנוח אכן לא היה כשיר.
במאבק על כשירות המצווה, התיק הרפואי הוא "הקופסה השחורה" שמתעדת את האמת. אך התיק הזה מפוזר לעיתים בין גורמים רבים: רופא המשפחה בקופת חולים, בתי חולים בהם אושפז המנוח, מוסדות סיעודיים, ביטוח לאומי (תביעות סיעוד) ואף מרפאות פרטיות. הצעד הראשון של עורך דין צוואה מבית משרד דניאל ארנסט בתיק כזה הוא הוצאת צווים שיפוטיים לגילוי מסמכים רפואיים מכל המוסדות הללו. לעיתים קרובות, המסמך ה"מפליל" או ה"מזכה" מסתתר במקום לא צפוי – כמו הערה של עובדת סוציאלית בבדיקת זכאות לסיעוד, שציינה שהמנוח "אינו מתקשר" חודש לפני הצוואה. בנוסף למסמכים, אנו מייחסים חשיבות רבה לעדויות של הצוות המטפל בזמן אמת. רופא המשפחה שמכיר את המנוח עשרות שנים, המטפלת הסיעודית שראתה אותו יום-יום, או השכנה שדיברה איתו בבוקר החתימה – עדויות אלו יכולות למלא את הפערים שהתיק הרפואי היבש משאיר. שילוב מנצח של תיעוד רפואי רציף ומוצק, יחד עם עדויות חיות על התנהגות ביזארית או חוסר התמצאות, הוא הדרך האפקטיבית ביותר לבסס את עילת ההתנגדות לפי סעיף 26 ולהוכיח שהצוואה אינה משקפת רצון חופשי וצלול.
הטבלה ממחישה את ההבדל בין קיומה של מחלה רפואית, לבין אי כשירות משפטית בפועל, כפי שנבחנת בהליכי התנגדות לצוואה.
| המצב הרפואי או האבחנה | המשמעות המשפטית (בדרך כלל) | סיכוי לפסילת הצוואה | הערות חשובות |
|---|---|---|---|
| ירידה קוגניטיבית קלה (MCI) | כשיר משפטית | נמוך מאוד | שכחה קלה או בלבול זמני אינם פוסלים צוואה. |
| אלצהיימר התחלתי | כשירות תלויה בנסיבות | בינונית | נבחנת הצלילות במועד החתימה, כולל מבחן מיני מנטל ותיעוד רפואי. |
| דמנציה מתקדמת או וסקולרית | אי כשירות סבירה | גבוהה | פגיעה בשיפוט, בזיכרון ובבוחן המציאות מחזקת טענת פסלות. |
| מצב פסיכוטי או פרנויה | אי כשירות אם קשור לצוואה | גבוה מאוד | מחשבות שווא על יורשים, למשל חשד לרדיפה או פגיעה, עלולות לפסול צוואה. |
| נטילת תרופות נרקוטיות או מרדימות | טשטוש זמני | תלוי מינון | נדרשת הוכחה להשפעת התרופה על הכרה ושיקול דעת במועד החתימה. |
למשרדינו ותק של שנים רבות בתחום צוואות עזבונות וירושה וניסיון רב לצד שירות ויחס אישי
הצלחות מוכחות במשפטי ירושה התנגדויות לצוואות ושמירה על זכויות יורשים
לצד התמחות בתכנון ובניה למשרדינו מומחיות מיוחדת בתחום צוואות עזבונות וירושה
למשרידנו צוות מנוסה אשר מעניק טיפול מקצועי ומיומן תוך מתן שירות מצויין לפונים ע"י צוות המשרד
סוגיות מרכזיות שעולות כאשר מתעורר חשש לזיוף חתימה על מסמך צוואה וכיצד מוכיחים אותן בבית המשפט.
