עונת החורף מביאה עמה עלייה דרמטית בשיעורי האשפוז של קשישים במחלקות פנימיות, גריאטריות ומונשמות בבתי החולים ברחבי הארץ. דלקות ריאות חריפות, סיבוכי שפעת, אי-ספיקת לב וקשיי נשימה כבדים מעמידים אנשים בגיל השלישי במצב פיזי שברירי במיוחד. לצד ההידרדרות הגופנית, זהו לעיתים קרובות גם כר פורה לביצוע מחטפים משפטיים מקוממים: גורמים בעלי עניין – בין אם מדובר באחד הילדים שניצל את הקרבה לחולה, בן זוג בפרק ב' או מטפל – מנצלים את הבדידות והחרדה במחלקת האשפוז כדי להחתים את הקשיש על מסמך מנשל ברגעיו הקשים ביותר.
הדין הישראלי אינו מעניק תוקף אוטומטי למסמך רק משום שמופיעה עליו חתימתו של המנוח. כאשר חתימה מושגת בתוך כותלי בית החולים, תחת עננת תרופות אופיאטיות וערפול הכרה, נטל ההוכחה והכלים הראייתיים בבית המשפט לענייני משפחה משתנים מן היסוד.
תקיפת תוקפה של צוואה שנחתמה במחלקה פנימית אינה מתבססת על תחושות בטן, אלא על פירוק שיטתי של התיק הרפואי של בית החולים. שלושה גורמים פיזיולוגיים מרכזיים שוללים את כושרו של המצווה להבין את טיבה של הצוואה (סעיף 26 לחוק הירושה):
היפוקסיה וירידה בריווי החמצן בדם (Low Saturation): קוצר נשימה חריף או דלקת ריאות מביאים לירידה ממושכת באספקת החמצן למוח. מבחינה נוירולוגית, מצב זה פוגע ישירות בכושר השיפוט, בריכוז וביכולת לעבד מידע משפטי מורכב.
דליריום והפרעות קוגניטיביות תנודתיות: אשפוז חורף בסביבה מנוכרת, רועשת ומוארת 24 שעות ביממה מייצר אצל קשישים רבים מצבי "דליריום" – בלבול חריף, הזיות ואי-התמצאות בזמן ובמקום. מאפיין מובהק של דליריום הוא תנודתיות: החולה עשוי להיראות מתקשר לרגע קצר, אך דקות לאחר מכן לאבד קשר עם המציאות.
מתן תרופות סדטיביות ומשככי כאבים נרקוטיים: מתן מורפיום, תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (כגון קלונקס, ואליום או אסיבל) או כדורי שינה חזקים גורם לערפול חושים מובהק. חתימה שבוצעה בסמוך לשעות מתן התרופה נגועה בפסלות ראייתית כבדה.
במצבים אלו, פנייה מיידית אל עורך דין התנגדות לצוואה מאפשרת להוציא צווים מהירים לתפיסת גיליונות הסיעוד, טבלאות חלוקת התרופות (טופס הוראות רופא) ומדדי הדופק והסטורציה. הצלבת שעת החתימה המדויקת מול שעת הזרקת התרופה מהווה פעמים רבות את "ראיית הזהב" שמפילה את המסמך כולו.
ניתוח קליני ומשפטי של הממצאים הרפואיים המרכזיים בגיליון בית החולים המשמשים לערעור על כושרו הקוגניטיבי של המצווה.
| הממצא הרפואי בגיליון האשפוז | השפעה קלינית על המצווה | המשמעות המשפטית לפסילת המסמך |
|---|---|---|
| ריווי חמצן נמוך (סטורציה מתחת ל-90%) | היפוקסיה מוחית, ירידה ביכולת הריכוז ושיפוט מציאות מעורער. | ראיה לחוסר יכולת להבין את משמעות ההוראות וחלוקת הנכסים בזמן אמת. |
| מתן מורפיום / תרופות הרגעה | טשטוש חושים, נמנום, אפאתיות ורפיון רצון מוחלט מול גורמים חיצוניים. | ביסוס טענת השפעה בלתי הוגנת והיעדר גמירות דעת חופשית בעת החתימה. |
| רישומי דליריום / בלבול בגיליון סיעוד | תנודות חדות בהכרה, חוסר התמצאות בזמן ובמקום והזיות קשות. | סתירת עדות העדים הטוענים כי המנוח היה "צלול לחלוטין" במעמד החתימה. |
הפסיקה של בתי המשפט בישראל קבעה שורה של כללי זהירות מחמירים ביותר המוטלים על עורך דין המוזמן לערוך מסמך חלוקת רכוש בבית חולים. עורך דין שאינו מבצע בירור רפואי מקדים, או עדים שחותמים מבלי לוודא את צלילות המנוח, חושפים את המסמך לפסילה מהירה:
דרישת בדיקה רפואית/פסיכוגריאטרית בזמן אמת: תקנה 4 לתקנות הנוטריונים ופסיקת בית המשפט העליון מורות כי כאשר אדם מאושפז במועד עריכת המסמך, יש להצטייד בתעודה רפואית מרופא מוסמך שנערכה באותו היום ממש, המאשרת מפורשות את כושרו הקוגניטיבי לערוך פעולה משפטית.
הפרדה מוחלטת של הנהנה ממיטת החולה: אם הילד או הנהנה שהרוויח משינוי המסמך היה נוכח בחדר האשפוז, שוחח עם עורך הדין או מימן את הגעתו, מתקיימת עילת מעורבות פסולה לפי סעיף 35 לחוק הירושה.
חקירת נסיבות הגעת המסמך: כיצד הובא המסמך למחלקה? האם הוקרא לחולה במלואו? האם החולה היה מחובר למסכת חמצן שמנעה ממנו לדבר?
ניתוח ראייתי מעמיק של פגמים אלו מבסס תשתית בלתי מתפשרת להגשת התנגדות לצוואה לרשם לענייני ירושה ולבית המשפט לענייני משפחה, ומביא להעברת נטל ההוכחה אל כתפי מי שמנסה להכשיר את המחטף.
אם התברר לכם כי הוריכם חתמו על מסמך מנשל בעודם מרותקים למיטת האשפוז, אלו הצעדים הנדרשים לביטולו:
דרישת תיק אשפוז מלא ורציף מבית החולים: פנו מיד למחלקת רשומות רפואיות בבית החולים ודרשו את התיק המלא – כולל דפי מעקב אחיות, דוחות קבלה ושחרור, תוצאות בדיקות דם וגזים, ויומן מתן תרופות מפורט לפי שעות.
חקירת הצוות הרפואי והסיעודי ששהה במשמרת: אתרו את שמות האחיות והרופאים שהיו במשמרת בשעת החתימה. עדותם הניטרלית לגבי מצבו של המנוח באותה שעה גוברת על עדותם של עדי החתימה שהובאו מטעם הנהנה.
מינוי מומחה פסיכיאטר/פסיכוגריאטר מטעם בית המשפט: הגישו בקשה דחופה לשופט למנות מומחה רפואי ניטרלי שיבחן את התיק הרפואי ויקבע רטרואקטיבית האם המנוח היה בעל כשירות קוגניטיבית לחתום על מסמך משפטי.
דרישה להצגת תעודה רפואית ממועד החתימה: חייבו את הצד השני להציג אישור כשירות רפואי שנערך במעמד החתימה. היעדר אישור כזה כאשר המנוח מאושפז מקים חזקה לחובת תקינות המסמך.
הגשת התנגדות מנומקת בלוח הזמנים הקשיח: הגישו את כתב ההתנגדות לרשם לענייני ירושה בתוך 14 הימים מפרסום הבקשה, בצרוף הרשומות הרפואיות הראשוניות, כדי להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה.
אשפוז חורף במחלקה פנימית הוא רגע של חולשה, כאב וחרדה קיומית. ניצול ציני של מצוקת הקשיש במיטת חוליו כדי לחלץ ממנו חתימה על שינוי צוואה ונישול ילדיו הוא מעשה חמור שמערכת המשפט פועלת בעוצמה כדי לסכלו.
משרד עורכי הדין דניאל ארנסט מביא מומחיות עמוקה בליטיגציה רפואית-משפטית, ניתוח מדעי של תיקי אשפוז ופירוק עדויות בבית המשפט לענייני משפחה. אנו נדע לחשוף את מצבו הקוגניטיבי האמיתי של המנוח ברגעי החתימה, להוכיח את השפעת התרופות וההיפוקסיה, ולהבטיח כי רצונו האמיתי והמקורי יוגן מפני כל ניסיון מחטף.
מענה מקצועי וכירורגי של משרדנו לסוגיות המורכבות ביותר בתקיפת כשירות קוגניטיבית, השפעת תרופות הרגעה וביטול צוואות שנחתמו בבתי חולים.
למשרדינו ותק של שנים רבות בתחום צוואות עזבונות וירושה וניסיון רב לצד שירות ויחס אישי
הצלחות מוכחות במשפטי ירושה התנגדויות לצוואות ושמירה על זכויות יורשים
לצד התמחות בתכנון ובניה למשרדינו מומחיות מיוחדת בתחום צוואות עזבונות וירושה
למשרידנו צוות מנוסה אשר מעניק טיפול מקצועי ומיומן תוך מתן שירות מצויין לפונים ע"י צוות המשרד
